ניהול ידע

באחת המערות באזור מדבר יהודה מצאו יחד עם עוד גילויים ארכיאולוגים מסרק ללכידת כינים. מסרק הדומה מאד לאלו המשמש כיום הורים לילדים צעירים בהתמודדות עם כינים, תופעה מטרידה מאד בעשורים האחרונים.

הספר הנו יצירה תרבותית בת זמננו, סיפור משעשע עם ניחוח אישי ונוגע על כינה ושמה "נחמה".באמצעותו מעביר הסופר מידע על כינים, בהתאמה לקהל היעד, ילדים והורים.

כאן טמון הבדל מרכזי בתפיסה השלטת כיום בעיקר בעולם המערבי. תפיסה הרואה במידע, ידע ,מחקר,למידה וחינוך כתהליכים אשר שמביאים לקדמה, לשינוי, ומאפשרים התמודדות וריפוי.ולשם קיומם נדרש שיתוף בידע בין חוקרים, אנשי רוח, עמים, אנשים וארגונים.

כיום, שיתוף בידע נהפך לטרנד, ולעסק. במיוחד אם עומד מאחריו מודל עסקי המחולל רווח.הוא נמכר בצורות שונות לאנשים ולארגונים. הטכנולוגיה מהווה זרז משמעותי בהטמעת הרעיון ובשיווקו. וכך "כולם" קונים שירותיים ,מוצרים בעיקר טכנולוגים, ייעוץ לבניית תהליכים בתוך ארגונים לקידום השיתוף בידע הארגוני.

"הכינה נחמה" התקיימה לפני 2000 שנה, אז לא קראו לה "נחמה". כך הדבר לגבי שיתוף בידע. הרעיון והצורך אינם חדשים, הם השתנו כתוצאה ממהפכת התקשוב ושינוי דפוסי וצורות שיתוף, אך הבסיס נשאר כשהיה בעבר, מעצם היות האדם יצור חברתי, רציונלי מוגבל.

רעיון שיתוף בידע הנו אבסטרקטי, "מעונן", נדמה שקל יותר לדבר עליו, מאשר לבנות תהליך ולמכור אותו. הדרך הקלה ביותר לשווק אותו היא דרך חיבורו למוצרים או תפיסה טכנולוגית עם שמות מובהקים ומבטיחים. כך מתמסדת לה טרמינולוגיה חדשה Web1 Web2 Web3 ועוד היד נטויה.

טכנולוגיה כולם אוהבים לקנות זה מוחשי, זה עכשווי וזה קונקרטי. מי קונה "שיתוף בידע" רעיון עתיק ולא חדשני, קונים טכנולוגיות מעידן Web2 ניתן "להחזיק אותה בין הידיים" ולהראות קבלות למנכ"ל.

"העולם שטוח",רשתות חברתיות, בלוגים, ווקי למיניהם, חגיגה של ממש ייצר הגל שמכונה Web2 .התחושה בעידן ה Web2 היא שכל אחד יכול, ידע וחוכמה אינם רק ברשות המשכילים, לא רק בעלי ההון יכולים לשלוט בדעת הקהל וכל אחד יכול להשפיע.

אך מהר מאד החלו קולות הטוענים שהכול היה בדיה, הרבה אכזבה נשפכה שם.ה- Web2 ייצר תכנים רדודים והרבה זבל דיגיטלי, אז מה אם "העולם שטוח". למעשה יש הרבה דיבורים באינטרנט אך הם לא ממש תורמים . ישנו גם פער בין הדיבורים על שיתוף לבין המימוש בפועל רוב האנשים הם בחזקת "בטטות כורסא", כאלו שגולשים אך לא יוצרים אינטראקציות ותורמים ידע. מה גם שהניסיונות לבנות מודל כלכלי כדוגמת הזנב הארוך" לא ממש זוכים להערכה. לכן כל הרעיונות על "תבונת ההמונים", העולם השטוח, נכשלו, צריך משהו אחר. השיתוף בצורתו הפתוחה כשל. עוברים לגל הבא Web3.

הרעיון החדש הוא הweb3 הWeb הסמנטי המהווה תשתית ידע ומידע משותפת, המאפשרת שיתוף ואחזור מידע המקושר בין יישומים שונים ללא גבולות. בדרך זו, הרשת תהפוך למרחב ללא גבולות ומגבלות והמשתמש יוכל לעבור בין בסיסי נתונים מקושרים בצורה שקופה, מבלי שיחוש בכך והחוויה תהפוך מחוויה בה המשתמש מחפש ומתפזר על הרבה יישומים, לחוויה של הנחיה, תמיכה, הדרכה, בו המחשב כביכול "עובד עבור השתמש" ולא כפי שקורה היום לא אחת בו נדמה ש"המשתמש עובד עבור המחשב".

לא זה לא זונח את הרעיון העתיק של "שיתוף בידע". זה משנה את הממדים בהם עושים שיתוף. שיתוף בידע משמעותי ביותר יעשה מאחורי "הקלעים" על מנת לבנות מרחב מקושר "ורציף" של בסיסי נתונים המחוברים זה לזה על מנת שהמשתמש יוכל לקבל מענה "אוטומטי" מאובייקטים שונים של מידע המקושרים זה לזה. למשל לשם חיפוש עבודה אדם נדרש ,לאסוף מידע ממודעות דרושים, לאסוף מידע על הארגון, על דרגות שכר תנאים סוציאליים, על חלופות. בעידן ה- Web3 הרעיון הוא "שהכול יהיה קשור להכול" בלוגיקה מסוימת והטכנולוגיה תוכל לזהות קשרים בין אוביקטים. החיפוש יהיה דרך אוביקט שיהווה את הטריגר לחיפוש וקישור המידע למשל: המשתמש יבקש למצוא לו מקום עבודה ומתוך טריגר זה יעלו כל האפשרויות הקשורות לאותו תהליך. ממש חלום.....הכל בלחיצת כפתור....

למעשה על פי חזון ה- Web3 שיתוף בידע צריך להיעשות בין אנשים על ידי הסכמה על מערכת משמעויות של השפה בה הם מתקשרים, חיים ועובדים. זה דורש שיתוף עמוק מאד הרבה יותר מאשר ב Web2.

בתחומים מוגדרים ופחות רחבים באופן יחסי כמו מדע ומחקר קל יותר לעשות זאת משום שכך נוהגת הקהילה המדעית לעשות על מנת לקדם את המחקר. וגם שם זה לא פשוט במיוחד אם בונים תשתית סמנטית רב תחומית.

כך שהפלא של Web3 יעביר כביכול את השיתוף לחצר האחורית. אבל זו באמת החצר הקדמית של ההומוספיאנס. כי "השפה אורזת את החשיבה" (ד.בונו) ולא תמיד החשיבה מעצבת את השפה. והשאלה שעולה האם הרשתות הסמנטיות הללו בסופו של דבר עשויות גם להשפיע על הדרך בה אנחנו חושבים ומבנים את המציאות. סביר להניח שכן. האם קל יהיה יותר להתארגן לגשת לנתונים ולקבל החלטות, סביר שכן, האם נהיה יותר חכמים, לא בטוח, והאם יוכלו גורמים לנתח ואולי גם לנתב אלו נתונים יגיעו אלינו יותר מהיום, יכול להיות.......

Web3 נשמע פתרון חלומי לארגונים. לא מעט ארגונים מצויים כיום במצב של ריבוי מכביד של מערכות ויישומיים שלא מדברים זה עם זה. בשורת הפורטל הארגוני עדין לא נותנת מענה מספיק בשל לסוגית האינטגרציה הנדרשת בארגונים. רגע לפני שמפליגים ל Web3

תרגום התפיסה של Web2 לתוך ההקשר הארגוני אינה פשוטה. אין בהקמת בלוג או קיום קבוצת דיון הוכחה ליישום הרעיונות של "העולם השטוח". למעשה ארגון אינו עולם שטוח. הוא גם לא יהיה כזה. מתוך התפיסה של Web2 ניתן לדלות רעיונות לתהליכי שיתוף בידע שיקדמו את העובדים והארגון.

מימוש תהליכים ברוח ה Web2 דורש באופן פרדוכסלי תכנון וחשיבה אסטרטגית וייזום תהליכים מתוחמים של שיתוף ברוח ה Web2. יצירת "מובלעות כאוטיות" של יצירת ידע בארגון יספקו מחד את היתרונות של שיתוף מלמטה למעלה,פלורליזם, העברת ידע נרטיבי ומאידך יאפשרו "שליטה ובקרה" שהם אבני יסוד בהוויה הארגונית. יש לזכור ההקשר הארגוני מושפע מתרבות ארגונית, פוליטיקה ובסיסי כוח. ולכן דווקא תכנון תהליך השיתוף חשוב על מנת למתן את ההשפעות הללו.

בנוסף על ארגונים המבקשים לקיים "מובלעות" של תהליכי Web2 ליצר שפה ותהליכים של "זיקוק" הידע והפיכתו לתוצר מוחשי לגיטימי בארגון. סביר שאם לא תינקט גישה זו ייוצרו מהר מאד ספקות בקרב המנהלים והעובדים על חיוניותם של תהליכים אלו, שהרי קימת תחרות על שעות העבודה של העובד. עדין שיתוף בידע זה לעיתים קרובות בבחינת מותרות......

ועוד דבר, תהליכים מסוג זה גם חיוניים בניהול קשרים עם לקוחות וספקים וניתנים ליישום בסקטורים אלו.

כמה ארגונים באמת מישמים את התהליכים בצורה מתוכננת ואסטרטגית ברוח ה Web2? לא ברור, רבים מתגאים בוויקי ובבלוגים ויש שעדין עסוקים בפרסום דיגיטלי של תכנים, המון מפרסמים, פחות יוצרים אינטראקציות.

אולי ה Web3 קוסם יותר לארגונים כי הדברים יתנהלו וינוהלו מאחורי הקלעים, הם יהיו יותר נשלטים. הארגון יוכל לבנות את הרשתות הסמנטיות של עצמו את האונטולוגיות והטקסונומיות ולהגדיר מערכות חוקים וכללים לקישור בין האובייקטים. ממש "מוח שלם" דיגיטלי של הארגון.

זה יכול לעזור לאינטגרציה שלה כמהים הרבה ארגונים אך זה עשוי לגרום "לחד ממידיות בחשיבה". כי "הכאוס המובנה" ברוח ה Web2 מקנה יתרון לארגון. ארגון המצליח להביא את עצמו " למצב של "סף הכאוס" (סף הכאוס הוא מצב בו מרכיבי המערכת אינם מתקבעים למצב יציבות ואינם מתפרקים לכאוס, מצב זה מאפשר למידה אופטימאלית.)יצליח יותר להמציא את עצמו כל פעם מחדש.

בכל אופן, בשתי הגרסאות של שיתוף בידע כפי שמכונות בטרנדים החולפים Web2 ו- Web3 נדרשת השקעה בתהליכי שיתוף בידע. מסתבר שהטכנולוגיה לא יודעת לעשות הכול.... גם בתהליך נוסח ה Web3 יידרש הרבה שיתוף מאחורי הקלעים. שיתוף שעשוי להיתפס על ידי המנהלים בארגון כיותר "נשלט" הבעיה היא שהתוצר יכול "להשתלט"..........

באחת ההרצאות בעת הצגת הרעיון של Web3 ודיון בסוגיית השיתוף בידע בארגונים, חלק לא מבוטל מהקהל הגיב כמעט בביטחון מלא שהחזון של Web3 ימומש באמצעות ארגונים כמו Googel שיבנו את הרשתות הסמנטיות ובעצם ישפיעו על הבניית השפה והחשיבה.

הרעיון מבהיל למדי, מעצם השיקולים שהוצגו קודם לכן, יחד עם זה אם ימומש הפוטנציאל הטכנולוגי ויתאפשרו תהליכים, חשוב יהיה לתת את הדעת ליישום שלהם ולהשלכותיהם הטובות והרעות.